זוויות צילום.
בכל סיטואציה שאנחנו ניגשים לצלם אותה, או כל דבר שיהיה, יש לנו את הזווית הרגילה - מאיפה שאנחנו מסתכלים, שמרימים את המצלמה או את הפלאפון בטבעיות ומתחילים לצלם.
לפעמים הזווית הרגילה עובדת, אבל זו שיטה רגילה שלא חושפת את הקסם והכוח של זוויות הצילום.
לפעמים כדאי לנו להראות לאנשים זוויות שמהם הם לא רגילים להסתכל, כמו למשל לרדת לגובה העיניים של נמלה ולצלם אותו כאילו אתם נמלה ידידה.
חשוב להדגיש שמשחק עם זוויות הוא לא רק משחק עם גובה. עלינו לשחק גם עם הזווית של המצלמה עצמה - הזווית שבה אנחנו מחזיקים את המצלמה עצמה.
כל תזוזה קטנה מהמצב הרגיל טיפה ימינה, שמאלה, למטה או למעלה - משפיעה על התמונה.
התזוזות כמובן הן לכל המרחב. אם תחזיקו את היד שלכם במפרק תוכלו להזיז את היד לכל הכיוונים כמעט, באותו האופן אפשר לשחק עם זוויות המצלמה


המשיכה הטבעית

•העין שלנו נמשכית באופן טבעי לאזור הכי בהיר בתמונה/ הכי חד/ שנבדל בצבעים שלו באופן משמעותי. יכול להיות שילוב של כולם (גם חד גם בהיר וגם נבדל צבעיו) ולעיתים רק אחד מהשלושה יספיק כדי למשוך את העין שלנו.
• זהו כלל מאוד מאוד חשוב שעלינו לזכור.
• הכלל הזה מלמד אותנו שאלמנטים צבעונייםמידי/ בהירים מידי/ חדים מידי ברקע התמונה שלנו עלולים לגמוב לנו את ההצגה בשל המשיכה של העין שלנו אליהם. לכן נשתדל שלא יהיו כאלה או שהנוכחות שלהם לא תפריע לנו.

הולכת עין.
•הולכת עין היא הדרך של יוצר התמונה להכתיב להיכן תנוע העין כשהיא מסתכלת על התמונה, וכיבכול להחליט בשבילה מה היא תראה קודם, לאן היא תמשיך משם והיכן היא תיעצר. זאת ממש תורה שלמה בפני עצמה.
•כדי להבין את הכוח של הולכת עין, כשאתם מסתכלים על תמונות, נסו לבחון את הדרך שהעין שלכם עושה בתמונה, על מה היא מסתכלת, מה גורם לה ומה גורם לה לרקוד כמו נפש חופשיה ומאושרת בחוף קובאני?

•איך אפשר לעשות זאת? באמצעות אלכסונים, קווים, תנועות ידיים של אנשים ואלמנטים נוספים שניתן לשלב בתמונה.
•המקום בו העין תתיישב בסופו של דבר נקרא "עוגן".
כל תמונה טובה חייבת עוגן, אחרת העין תסתובב בלי סוף ובלי מקום לשבת.
•השאיפה שלנו היא שהעוגן יהיה נושא התמונה שלנו.
• הדרך הנפוצה ביותר להולכת עין היא שימוש בקווים מוליכים.
• קו מוליך הוא כל קו שנמצא בפריים שלנו ומוליך את העין של הצופה אל או מהאובייקט שלנו.