עומק שדה הוא מה שיוצר את הטשטוש הזה בתמונות שאנחנו כל כך אוהבים.
הטשטוש עוזר לנו להבדיל את הנושא שלנו מהרקע. אבל לפעמים הוא פועל נגדנו — ולכן חשוב מאוד להבין איך הוא עובד, ואיך אנחנו יכולים לשלוט עליו.
מה זה עומק שדה?
עומק שדה הוא האזור שנמצא בפוקוס בתמונה — לפני האובייקט שלנו ואחריו.
אני אוהב להסביר את זה כך: עומק השדה הוא טווח מסוים, ומה שנמצא בתוך הטווח הזה — נמצא בפוקוס.
נקודת הפוקוס שאנחנו בוחרים היא האמצע של הטווח. וככל שדברים רחוקים יותר מהטווח הזה, הם יהיו מטושטשים יותר.
בסרטון אני מדגים את זה עם מצלמה ומפתחות: כשאני מתפקס על המפתח, המצלמה שמאחוריו יוצאת מהטווח ומיטשטשת. אם ארחיק אותה עוד — היא תיטשטש עוד יותר.
מבחינה פיזיקלית, פוקוס הוא הנקודה שבה הקרניים שמגיעות מהאובייקט מתלכדות לכדי תמונה ברורה.
ארבעה דברים שקובעים את עומק השדה
1. הצמצם
זה הגורם המרכזי. באיורים בסרטון אפשר לראות איך גודל הצמצם משנה את הנקודה שבה הקרניים נפגשות.
- צמצם פתוח יותר (מספר קטן) ← עומק שדה רדוד יותר, טווח הפוקוס קטן
- צמצם סגור יותר (מספר גדול) ← עומק שדה עמוק יותר, יותר דברים בפוקוס
2. המרחק בין האובייקט לעדשה
ככל שהאובייקט קרוב יותר לעדשה, טווח הפוקוס מצטמצם ועומק השדה נעשה רדוד יותר.
לכן בצילומי מאקרו, ובכל פעם שאנחנו מצלמים מקרוב, צריך לשים לב טוב מאוד למה קורה לעומק השדה. בדרך כלל רצוי לסגור את הצמצם ככל שמתקרבים.
תתנסו בזה ותראו: גם כשסוגרים את הצמצם ומשתמשים במספרים גדולים יחסית, בצילום מקרוב עומק השדה נשאר יחסית רדוד — ועדיין מקבלים את הרקע המטושטש האהוב.
3. המרחק בין האובייקט לרקע
ככל שהאובייקט מתרחק מהרקע, הרקע יהיה מטושטש יותר — כי הוא מתרחק יותר מטווח הפוקוס.
4. אורך המוקד של העדשה
באופן עקרוני, ככל שאורך המוקד גדול יותר, עומק השדה רדוד יותר וטווח הפוקוס מצטמצם.
מה שחשוב לקחת מזה: כשמשתמשים בעדשות עם אורך מוקד גדול, צריך לשים לב טוב לעומק השדה ולשחק עם הצמצם במידת הצורך.
נקודה שרוב האנשים מפספסים
טווח הפוקוס עובד תמיד במקביל לעדשה.
אם אני מחזיק את המצלמה ישר, טווח הפוקוס יהיה ישר. אם אני מחזיק אותה בשיפוע — גם טווח הפוקוס יהיה בשיפוע.
זה נשמע טכני, אבל בפועל זה הדבר שמאפשר לכם להכניס לפוקוס דברים שאחרת היו יוצאים ממנו. בסרטון יש דוגמה: תמונה שצולמה בזווית, שבה נכנסים לפוקוס הרבה יותר פרטים באוזן ובפרווה.
אזהרה אחת לסיום
עומק שדה הוא כלי מטורף שעוזר לנו להשיג תמונות מתובלות ומעניינות יותר. אבל כמו שדוד בן אמר — עם כוח גדול באה אחריות גדולה.
כי עומק השדה חזק מאוד, אנחנו צריכים לשים לב שהוא לא יפעל לרעתנו.
ואני ממליץ להיזהר מלפתח בטעות הרגל לצלם כל הזמן בצמצם הכי פתוח. אל תפחדו לסגור את הצמצם במידת הצורך.
השלב הבא הוא מדע היופי והקומפוזיציה — איך בוחרים את הפריים עצמו.
שאלות נפוצות
מה זה עומק שדה בצילום?
הטווח בתמונה שנמצא בפוקוס. מה שבתוך הטווח חד, ומה שמחוץ לו מטושטש.
איך מטשטשים רקע בצילום?
לפתוח את הצמצם, להתקרב לנושא, להרחיק את הנושא מהרקע, או להשתמש בעדשה עם אורך מוקד גדול.
איזה צמצם נותן טשטוש חזק יותר?
צמצם פתוח, כלומר מספר קטן. ככל שהמספר קטן יותר, עומק השדה רדוד יותר.
למה בצילום מאקרו קשה להשיג פוקוס?
כי בצילום מקרוב מאוד עומק השדה מצטמצם דרמטית. הפתרון הוא לסגור את הצמצם.
מה זה אורך מוקד ואיך הוא משפיע?
המרחק האופטי של העדשה, שנמדד במילימטרים. אורך מוקד גדול יותר נותן עומק שדה רדוד יותר.