5 טיפים בדרך לתמונה המושלמת
את המידע שאני רוצה לחלוק עמכם היום לקח לי מספר שנים טובות כדי ללמוד ולגבש מהרבה סרטונים שונים שראיתי ביוטיוב ומאמרים שונים ברחבי האינטרנט. 5 טיפים שיעזרו לכם לקחת את הצילום שלכם לשלב הבא, ויפתחו לכם את הראש להסתכל על דברים. הלוואי שמישהו היה שולח לי את הפוסט הזה לפני 5 שנים! בעצם לא דווקא סבבה לי הזכות הזו להעביר את המידע הזה הלאה.
תודה לכל מי שנמצא פה וקורא את הפוסטים שאני רושם! אם יש נושאים שהייתם רוצים לקרוא עליהם ספציפית, או שאלות כמובן בכל נושא מוזמנים להגיב פה למטה ואני מבטיח לענות לכולם באהבה.
1.אור אור אור!
אור זה הדבר הכי חשוב שיש. ציינתי את זה גם בפוסט הקודם, אבל אני לא יכול להדגיש את זה מספיק. לפני שאתם מחפשים קומפוזיציה, לפני שאתם מחליטים על המיקום שלכם ושל נושא הצילום שלכם, או כל דבר אחר קשור ביצירת התמונה שלכם.
Nikon D750 + Sigma 35mm F/1.4 ART - ISO 100 - F/2.5 - 1/800th
הפוקוס שלכם (בדיחות צלמים יס!!!) חייב להיות על האור. זו המחשבה שצריכה להדריך אתכם ולקפוץ ראשונה בראש שלכם כשאתם מצלמים. הדרך הכי טובה לנתח את מצב האור הוא להשתמש בעיניים שלכם. ככל שתשימו יותר לב לאור ותנתחו אותו אפילו סתם שאתם הולכים ברחוב, העין שלכם תיהיה יותר ויותר מנוסה בלזהות אור טוב או אור בעייתי.
עלינו להשתמש בעיניים שלנו כדי להבין מהיכן מגיע האור ביחס לנושא הצילום שלנו, ואיך אנחנו יכולים להשתמש באור בצורה הכי טובה שאפשר. ננסה לשחק עם המיקום שלנו ביחד לנושא כי מכל זווית שונה שנסתכל, האור יתנהג שונה על הנושא שלנו. ננסה לשחק גם עם המיקום של הנושא ביחס למיקום האור, או במיקום של מקור האור אם יש לנו את האופציה להזיז את הפלאשים שלנו או להזיז את השמש עם כוחות העל שלנו. לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה להסתובב סביב נושא הצילום שלנו, ולבחון את התנהגות האור ואת הדרך שבה הוא מאיר את הנושא שלנו - אור קדמי, אור אחורי, אור מהצד, וכל מה שבין לבין. לפעמים סיבוב כזה יכול לגלות לנו זווית אחרת שבה האור יותר מחמיא למצולם שלנו ואפילו לא לקחנו בחשבון אותה.
Nikon D750 + Sigma 35mm F/1.4 ART - ISO 1600 - F/1.8 - 1/125th
אם אתם מתחילים, הייתי ממליץ להימנע מצילום (של אנשים בעיקר) באמצע היום כשהשמש גבוהה וקונטרסטית. לעומת זאת יום מעונן יצור כמו ריכוך ענקי לשמש והאור בימים כאלה הרבה יותר מחמיא ורך, ויותר קל לשחק איתו. מומלץ בחום מעומק הלב לצלם בשעות הזהב - Golden Hour - השעה וחצי של אזור השקיעה (בערך משעה לפני השקיעה ובערך החצי שעה אחרי שהשמש יורדת, בזריחה זה הפוך). האור בשעות האלו מגיע מזווית נמוכה יותר, והוא יותר עשיר בגוונים זהובים, כתומים, וצהובים יפייפים! מלבד הצבעים המדהימים שמקבלים השמיים, האור הישיר שמגיע מהשמש פשוט מהפנט! ממליץ לחקור את השעה הזאת שוב בחום וגם בקור כי שקיעות של חורף זה טירוף חושים! הינה כמה תמונות שצילמתי בGolden Hour באייפון 8+ שלי ובHuawei שהיה לי לפניו וגם ערכתי בהם.
2. היו קשובים לסביבה שלכם וחפשו רגעים.
צילום עזר לי להתאהב בקסם ובחד הפעמיות של רגעים. קראתי פעם משפט יפה שלא ידוע מי אמר אותו: ״הכוח של תמונה אחת, להקפיא רגע אחד - חושף כמה עשירה היא המציאות שלנו״. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור מגניב.
Nikon D750 + Nikkor 85mm F/1.8 - ISO 800 - F/2.2 - 1/200th
בשנת 2018 ליוויתי משפחה בטיול שלה לירושלים (השכירו אוטובוס ולקחו את כולם! איזה סבבה אה?). במהלך ביקור בכותל, הסתובבתי בין בני המשפחה ולידם ישב בן אדם מבוגר בלבוש חרדי שקרא בספר. הייתי ממש מולו, ונשביתי בקסם של הרגע. הרמתי את המצלמה לעין, והורדתי טיפה גובה כדי לצלם אותו מגובה העיניים. ברגע שתפסתי פוקוס על העיניים שלו - הוא הרים את המבט שלו והסתכל ישר לתוך המצלמה. כשהעין שלי נמצאת בעינית של המצלמה, צילמתי תמונה אחת, הורדתי את המצלמה, חייכתי אליו בנימוס והלכתי כדי לא להפריע לו. את הרגע הקסום הזה שבו הרגשתי שהתחברתי עם בן אדם זר לגמרי תפסתי בתמונה שריגשה אותי עמוקות.
עלינו לפקוח עין ולחפש רגעים מעניינים שמספרים סיפור. אם משהו מעניין אתכם - תחקרו את העיניין הזה, לכו אחריו, ונסו להעביר אותו בתמונה. היו קשובים לסביבה והיו קשובים לאיך שאתם מרגישים כלפיה. אם משהו יפה בעיניכם נסו להעביר את היופי הזה בתמונה. המצלמה שלנו היא כלי מדהים לביטוי עצמי, אז לכו בעקבות העצמי שלכם!
כשאנחנו מצלמים עלינו לשים לב לסביבה שלנו ולוודא שאין לנו בתמונה מסיחי דעת. מסיחי דעת יכולים להיות עצמים בהירים/ צבעוניים, או כל דבר אחר שמושך את תשומת הלב מהנושא. אם מצאנו כאלה, ננסה להזיז אותם או למצוא זווית מתאימה שבה הם לא יפריעו בתמונה שלנו, או שיהיו מטושטשים מספיק כדי שלא נבחין בהם. לפעמים אי אפשר להיפטר ממסיחי הדעת פיזית, ולפעמים נפספס מסיחי דעת ונשים לב אליהם רק בשלב העריכה והעיבוד. במקרה זה נשארנו עם אופציה אחת בלבד - להיפטר מהם בשלב העריכה ועיבוד התמונה.
במהלך טיול בירושלים עם המשפחה שלי הבחנתי בבחור המגניב הזה שלבוש באדום רוכב לכיוון שלי. כמעט בדיוק מולי עמדה מכונית אדומה ורקע שנראה כאילו הוא חצוי לשניים. התרגשתי מהתאמת הצבעים בין הרוכב למכונית, התקדמתי מהר כדי לתפוס זווית טובה, בדקתי הגדרות שיעזרו לי לצלם תמונה חדה אבל לראות את התנועה של הרוכב וחיכיתי כמה שניות עד שהרוכב יכנס לפריים שלי, לשליש הימני בניגוד לרכב
3. חוק השלישים
חילוק לשלישים ונקודות המפתח
האמת שתכננתי לכתוב את חוק השלישים מיד אחרי האור, אבל אני אוהב איך שדברים מסתדרים בחיים. אז חוק השלישים חייב להיות הטיפ השלישי. נחלק את הפריים בעזרת שני קווים מאונכים ושני קווים מאוזנים לשלישים מאונכים ושלישים מאוזנים ונקבל ארבע נקודות חיתוך בין הקווים. לנקודת החיתוך קוראים נקודות מפתח. מתייחסים לשלישים כך: לאלו שנוצרים מהקווים המאונכים - השליש השמאלי, השליש האמצעי, והשליש הימני. לאלו שנוצרים מהקווים המאוזנים - השליש העליון, השליש האמצעי, השליש התחתון.
חוק השלישים הוא כלל אצבע בקומפוזיציה ואפשר לראות אותו גם בציור, ועיצוב. מחקרים שהתקיימו בנושא קבעו כי העיניים שלנו, בהתבוננות בתמונה, נמשכות באופן טבעי לאחת מנקודות המפתח (+) ולא בהכרח למרכז התמונה. חוק השלישים עוזר לנו לשמור על הרמוניה עם המשיכה הטבעית האמורה. שימוש נכון בחוק השלישים בדרך של שימת נקודות העניין שבקומפוזיציה על נקודות המפתח (מסומנות באדום), ישמור על תמונה מאוזנת יותר מה שידחף את הצופה להתחבר לתמונה ביתר טבעיות (מתוך וויקיפדיה בשילוב עם מילים מהיובלופדיה).
התמונה שלפניכם צולמה בקנון 600די עם עדשת קיט 18-55 בשנת 2013. התמונה הימנית הרבה יותר נעימה לעין שלנו כיוון שהיא מחולקת לשלושה שלישים באופן כמעט מדויק - שליש שמיים, שליש עננים ושליש שדה, והנושא נמצא על הקו של השליש הימני.
הנושא ממוקם על קו השליש הימני
הנושא ממוקם במרכז הפריים
דבר נוסף שהחוק הזה בא ללמד אותנו הוא שבדרך כלל עדיף לא לשים את הנושא שלנו במרכז הפריים. באנגלית זה נקרא dead center - קימפוז הנושא שלנו באמצע יהרוג את התמונה. ננסה לשלב את מיקום הנושא עם חלוקת הפריים לשלישים כמו שני שליש שמים ושליש אדמה וההפך. כמובן שכל חוק אפשר לשבור והרבה קומפוזציות יכולות לעבוד כשהנושא במרכז הפריים והפריים לא מחולק לשום שלישים. ננסה להשתמש בתנועתיות ובקווים כדי להבין איפה הכי מתאים למקם את הנושא שלנו. למשל בתמונה שלמעלה, העץ נראה כאילו הוא נוטה לכיוון שמאל. כיוון שזו התנועתיות שאני מרגיש מהעץ, בחרתי למקם אותו על הקו של השליש ימני, כדי שהתנועתיות שלו לכיוון שמאל תוליך את העין של הצופה שמאלה - פנימה לתוך הפריים.
באותה הצורה ניתן לקמפז אנשים לפי כיוון המבט שלהם ותנועתיות הגוף שלהם.
הנושא נמצא על נקודת המפתח (נקודת החיתוך) של שליש שמאל והשליש העליון, והתנועתיות שלו יחד עם הקווים בתמונה מובילים את העין של הצופה ימינה פנימה לתוך הפריים
Nikon D750 + Sigma 35mm F/1.4 ART - ISO 2500 - F/2.5 - 1/125th
4. הולכת עין (קווים מוליכים)
הולכת עין היא הדרך של יוצר התמונה להכתיב להיכן תנוע העין כשהיא מסתכלת על התמונה. , וכיבכול להחליט בשבילה מה היא תראה קודם, לאן היא תמשיך משם והיכן היא תיעצר. איך אפשר לעשות זאת? באמצעות אלכסונים, קווים, תנועות ידיים של אנשים ואלמנטים נוספים שניתן לשלב בתמונה. המקום בו העין תתיישב בסופו של דבר נקרא "עוגן". כל תמונה טובה חייבת עוגן, אחרת העין תסתובב בלי סוף בלי מקום לשבת. השאיפה שלנו היא שהעוגן יהיה נושא התמונה שלנו.
Nikon D750 + Tarmon 15-30mm F/2.8 SP VC @ 15mm - ISO 100 - F/5.6 - 1/500th
בתמונה הזו, המזח והגדר שעליה עומדות הציפורים (עמדו😂) משמשים כקווים שמוליכים את העין שלנו למרכז התמונה. בנוסף, מרכז הפריים הוא החלק הכי בהיר בתמונה. העין שלנו נמשכית באופן טבעי לאזור הכי בהיר בתמונה/ הכי חד/ שנבדל בצבעים שלו באופן משמעותי (דוגמה קלאסית היא פרח אדום על רקע ירוק). יכול להיות שילוב של כולם (גם חד גם בהיר וגם נבדל צבעיו) ולעיתים רק אחד מהשלושה יספיק כדי למשוך את העין שלנו.
דרך נוספת להוליך את העין שלנו היא דרך “פריים בתוך פריים”. בדרך הזאת נשתמש באלמנטים גדולים שיוצרים תחימה מסוימת שבה העין שלנו תימצא. דמות הרקדנית שבתמונה הבאה תחומה בין שני הקירות גדולים משני הצדדים, והקווים המוליכים בתמונה מוליכים אותנו למרכזה. אפשר להשתמש בקווים מוליכים שמתכנסים לאמצע כדי להוליך את עין הצופה לאמצע כמו בתמונה הזו, וניתן גם להשתמש בקווים בשביל להוביל לעוגן שלנו, כפי שנראה מיד.
Canon600D + Canon 18-55 Kit lens at 20mm - ISO 400 - F/5.6 - 1/250th
פריים בתוך פריים קלאסי - חלון
צולם באייפון 8+ נערך בVSCO
Nikon D750 + Tarmon 15-30mm F/2.8 SP VC @ 15mm - ISO 800 - F/4.5 - 4 Seconds with 10ND
בתמונה הזאת השתמשתי בתנועת המים כדי להוליך את העין של הצופה אל ומהעוגן - הבקתה של טחנת המים הישנה הזו. תנועה בחשיפה ארוכה בדר”כ יוצרת קווים יפים (כמו חשיפה ארוכה של תנועת מכוניות בכביש). ניתן להשתמש בקווים אלו כדי להוליך את העין של הצופה.
נסו לבחון איך העין שלכם מתנהגת כשאתם מסתכלים על התמונה, לאיפה היא נמשכית? איפה היא עוצרת? מצליחים לזהות מסיחי דעת?
5. קדימה, אמצע, אחורה!
נוכל להשתמש באלמנטים בקידמת הפריים שלנו כדי ליצור תחושת עומק בתמונות שלנו. אחת הדרכים ליצור עומק היא לדאוג שיהיה לנו גם “רקע קידמי”, אמצע וגם רקע אחורי - Foreground, Middleground, Background.
במילים פשוטות, רקע קדמי הוא החלק שהכי קרוב למצלמה שלנו, והרקע הוא החלק שהכי רחוק מהמצלמה שלנו. מה שנשאר בניהם - הוא האמצע.
לפניכם דוגמה שבה יש לנו רקע קדמי - פרחים, אמצע - תמרסקי שמתפננת עם הלונג, ורקע - אור של שקיעה על הרי הכרמל בחיפה.
נוכל לשחק עם הפוקוס שלנו וכך עם הנושא שלנו, ולהשתמש אף בכל השיטות שלמדנו היום בשילוב עם שיטת בניית העומק הזו. נוכל להשתמש בקווים מוליכים של כביש למשל בקדמת הפריים שיוליכו להר מאחורה, או עם חלון שנמצא קרוב למצלמה ותוחם לנו את הפריים.
סיכום
תאוריה תאוריה תאוריה! ככל שנלמד יותר את יסודות הצילום ואת החוקים שעומדים מאחורי מה שנראה לנו יפה ומושך את העין, נצלם תמונות טובות יותר. אין זה תלוי במצלמה שיש לכם, אלא ביכולות שלכם עם המצלמה הזו! תמיד זכרו - הכל מתחיל עם אור יפה. אם אי פעם אתם “הולכים לאיבוד” בזמן צילומים ומרגישים שכלום לא הולך לכם - תנשמו עמוק ופשוט - לכו אחרי האור.
תודה רבה לכל מי שקרא עד לכאן! עמלתי רבות על הפוסט הזה ואני מרגיש שיש פה כמה פנינים שיעזרו לכם לקחת את התמונות שלכם כמה שלבים קדימה. מוזמנים לרשום בתגובות על מה עוד תרצו לקרוא בבלוג שלי ולספר לי על החוויה שלכם כאן עד עכשיו! אשמח לשמוע מכם.
ארגזים של בריאות ואהבה לכולם.
יובל
