מה גרם לך להצטרף עכשיו?
עשר שנים רדפתי אחרי המצלמה או העדשה הכי חדשה במקום ללמוד את התחום ברצינות,
ואחרי שנתקלתי ביובל בכמה סרטונים ביוטיוב הבנתי שהכי נכון לי ללמוד ממנו ובשיטה הממוכנת (מתוקשבת) שמתאימה לאורח חיים שלי.

אחרי חודש – מה כבר השתנה לך בדרך שאתה מסתכל/מצלם?
אני רואה דברים אחרת ומסתכל על הצילום בצורה שונה לגמרי. אני עדיין בהתחלה אבל מרגיש שכמות הידע בקורס עצומה.

איזה אימון/שיעור היה הכי “אהה” עד עכשיו?
צילום מוצר היה ממש מעניין, מחבר אותי לפרקטיקה ונותן לי להבין שהציוד הוא דבר מאוד משני בכל העולם הזה של הצילום. (אימון מעשי אור וצבע בקורס 3 אבני הבניין של מדע היופי)

מה הפתיע אותך לטובה בתהליך?
שהקורס מאוד מסודר וסופר מקיף ברמה גבוהה ומעבר לציפיות שלי וגם שאני מקבל פידבקים מיובל שעוזרים לי להתקדם וזה לא מובן מאליו.

למי זה יהיה מושלם לדעתך, גם אם הוא עסוק?
לכל מי שצילום זאת התשוקה שלו, בין אם הוא חובבן או עוסק בתחום.

אם חבר טוב היה שואל אותך אם להצטרף – מה הדבר האחד שהיית אומר לו עליו מהחוויה שלך עד עכשיו?
תצטרף עכשיו, תודה לי אחר כך 🙂

לפני הכל אני באמת רוצה לומר לך פשוט תודה 🙏🏻
כשרכשתי את הקורס באמת לא ציפיתי לתחושה של יחס אישי, זה ממש לא מובן מאליו ובתקופה העמוסה הזאת שאני נמצאת בה עכשיו זה עושה הבדל גדול ובאמת נותן הרבה כוח להמשיך

מה הכי הקשה עלייך להתקדם לאחרונה?
לאחרונה אני נמצאת במרוץ מאוד אינטנסיבי. זו תקופה עמוסה באירועים ב״ה, ובמקביל יש את החיים האישיים, העבודה והמשפחה מה שיצר עומס ולחץ שהקשו עליי להתקדם בלמידה

מה הדבר הקטן שעזר לך לחזור ללמוד / לחזור לרצות?
קודם כול, הודעות העידוד שלך. הן הזכירו לי למה התחלתי בכלל ונתנו לי תחושה שמישהו רואה אותי ולא רק את ההתקדמות שלי בקורס. בנוסף גם ההכוונה שלך איך ללמוד בצורה מותאמת ונכונה לתקופה בלי לחץ בזמנים ריאליים ועם ציפיות נכונות עזרה לי להרגיש שזה אפשרי

כשכן למדת – מה הרגשת / הבנת אחרת אחרי כמה שיעורים?
חיזוק וביטחון ,הבנתי שאני כן מסוגלת ללמוד ולהתקדם גם בתקופות עמוסות. החלוקה של השיעורים מאפשרת לי למצוא אפילו משבצת זמן קטנה של אפילו פעם בשבוע ולהמשיך להרגיש שאני כן עושה משהו בשביל עצמי

מה הכי עוזר לך באקדמיה בתקופות עמוסות?
הסרטונים הקצרים והממוקדים מאוד מקלים על הלמידה כשאין זמן . הכול ברור ומסודר בצורה נוחה, תמיד אפשר לחזור ולצפות שוב בסרטונים בנוסף המבחנים נותנים תחושת ביטחון שאני באמת מבינה את החומר ולא רק עוברת עליו

השלימי: “הכי הופתעתי ש—”
הכי הופתעתי שאתה נוכח, מתחשב ואכפתי ורואה כל אחד באופן אישי, וחשוב לך באמת להקשיב, ללוות ולעזור.

איפה היית בצילום לפני שהתחלת את התהליך?
לפני שהתחלתי הרגשתי שכבר הייתי ׳יותר-ממתחיל׳/מתקדם,
את רוב מה שצברתי לפני – למדתי מהיוטיוב (בעיקר שלך) ונסיון.

מה השתנה מאז?
בעיקר מרגיש לי שקצב ההתקדמות שלי עלה מדרגה מסוימת.
בעיניי זה מכמה סיבות
בגלל עצם הקורס- שכל הידע מסודר ביחד ומיועד ללמידה, אז זה חסך לי זמן על לעשות את זה בעצמי..
וגם זה הוסיף לי למוטיבציה
ככה אני רואה את זה.

ספר לנו על דוגמה אחת ספציפית: מה עשית אחרת בשטח בזכות הקורס, ומה יצא מזה בתמונה?
צילמתי תמונות נוף בטיול, וראיתי איזה בית בודד חמוד בשלג.
נזכרתי ב״שטח נגדי ושטח מת״ אז בניתי את הקומפוזיציה על פי זה במקום פריים ״פשוט״ שבאתי לעשות מאינסטינקט ראשוני לאומת עם מחשבה..
וואלה אהבתי את התוצאות.

משפט אחד למישהו שמתלבט כי זה לא פרונטלי – מה היית אומר לו?
בקורס פרונטלי לרוב זה מספר תלמידים ונפגשים ביחד לכמה מפגשים, היתרון בדרך כלל הוא שנותנים לכל אחד לנסות את הנושא והמדריכים יכולים לתקן ולכוון אותו באותו זמן,
ובקורס הזה (של יובל) יש שיעורים שמלמדים את הנושא, ועליהם יש גם שיעור נוסף שהוא מכוון אותי להתאמן בפועל, וגם עוד שיעור לחקר התוצאות, ככה אני יכול לעשות את זה בצורה ממש דומה וגם לחזור על זה כמה פעמים אם מתחשק לי, לא תלוי בקצב של הקורס.

לפני קורס העריכה – מה היה הכי מתסכל אותך בתמונות שלך?
שאני רואה תמונות עם פוטנציאל אדיר ואני לא מצליחה להביא אותה בפועל כמו שאני מדמיינת את זה בראש.

מה התחיל להשתנות לך בעין מאז שהתחלת?
אני פשוט ערה להכל יותר- לצבעים, לצורות, לאור!! אני מרגישה שאני רואה דרך עדשה.

מה היה הכי ברור/מסדר לך בתורת הצבע?
הקולור גריידינג- לא ידעתי בכלל מה זה אומר ולמדתי איך אפשר להשפיע על אופי של תמונה מתוך זה.

משפט אחד שהיית כותבת למי שמתלבט על הקורס עריכה?
כן!!!!! גם אם מרגישים שיודעים יש עוד עולם שלם ללמוד וזה פשוט מקפיץ ברמה את התמונות.

מה השתנה לך מאז?
ההבדל הכי גדול שאני מרגישה מאז שהתחלתי את האקדמיה הוא השחרור מפחד.
אני עדיין לא סיימתי, אני לגמרי בתוך התהליך, אבל הדבר שהכי פחדתי ממנו ונמנעתי ממנו באירועים,
עד כדי שסירבתי לקחת עבודות שדרשו את זה , היה ההתעסקות עם פלאש.
וברגע שנכנסתי לעומק בשיעורים של יובל ולמדתי להבין את הפלאש באמת, גיליתי שזה בכלל לא כזה מפחיד.
להפך, התחלתי ממש לחבב את זה. פתאום הבנתי איזה עולם מטורף של אפשרויות זה פותח. אם זה ספידלייט על המצלמה ואם זו תאורה חיצונית.
הרעיונות והויז’נים שאפשר ליצור הם עולם ומלואו, ואני רק מחכה כבר ליישם עוד ועוד.
והכי חשוב בעיניי, המחסום שהיה לי באירועים פשוט כבר לא קיים. ברור שיש עדיין אתגרים בדרך, אבל הפחד כבר לא מנהל אותי.

מה לגבי התמיכה?
התמיכה שלך נגעה בי באמת בכל המובנים- מקצועית, אנושית ובעיקר בביטחון שאתה נותן. אבל מה שהכי מדהים אותי זה האכפתיות שלך.
אתה תמיד זוכר מה היה בשיחה הקודמת שלנו, איזה אירוע צילמתי, עם איזה קושי התמודדתי.
גם כשאני לא פונה, אתה מתעניין.
מרגישים שזה מכל הלב. והזמינות שלך, גם בשעות לא שעות ממש לא מובן מאליו.

משהו ספציפי שלמדת?
משהו ספציפי שלמדתי ומתחיל כבר להפוך לאוטומט זו ההבנה של הפלאש והטכניקות השונות.
מאירוע לאירוע אני מיישמת יותר, מבינה יותר, וזה כבר נהיה חלק ממני.
בעריכה גם גיליתי דרך השיעורים טריקים וקיצורי דרך שחוסכים לי זמן ומעלים את הרמה.

ולמי שמתלבטת בגלל זמן או עומס?
פשוט אל תתלבטי.
היופי באקדמיה של יובל הוא שהיא פתוחה וזמינה תמיד.
גם לי יש ימים עמוסים שאני לא מתקדמת בכלל, ויש ימים שאני מצליחה לשבת ולצלול פנימה
גם 20 דקות ביום זה מדהים ומקדם.
אף אחד לא רודף אחרייך, זה בקצב שלך ובזמן שלך.

משפט אחד לסיום?
ואם אני צריכה לתאר את האקדמיה במשפט אחד?
הדלת שלי להצלחה ולאמונה עצמית.